אני חוגגת חודשיים של שינוי בראש... יש בלונים, כיבוד קל, בר חופשי ופתוח והכל לרגל חגיגות החודשיים מהמעבר מההר לעיר.
לא היו חגיגות אחרי חודש כי לא ממש חשבתי שיש עדין מה לחגוג, כי ממתי חוגגים חודש לגעגועים לחיים ישנים? מי היה בא?!
תל אביב... זו עיר שונה ומשונה. במיוחד אחרי שגרים על הר 5 שנים. הר מלאה בחיים שלמים, בשגרה יום יומית, חברים, עבודה, עבודה וגם... עוד קצת עבודה. הגעתי לעיר ה"חטאים" חוששת ומבולבלת... מדוע בעצם לעזוב את חיי הנוחות העצובים שלי לטובת איזה סודו- ריגוש ושינוי אוירה? במיוחד כי לא ממש
הייתי האוהדת מספר אחד של עיירת החולדאי?
אז חודש ישבתי בחדר החמוד שלי ותהיתי למה... ניסיתי להבין מי נגד מי. עם שאר הזמן שלי התבוננתי באנשים פה וניסיתי להבין באיזה סרט הם חיים, ולמה!
שאין שיגרה צפים להם דברים מאד משונים על פני השטח... המוח מתחיל להעסיק את עצמו עם שטויות שלא מביישות מדור רכילות מפוקפק. ופתאום אחרי חודש ובלי מסיבה נוצצת הרוח תפסה כיוון אחר (אפילו דני רופ לא ראה את זה בא) והכל התחיל להשתנות ולקבל צורה אחרת...
עבודה חדשה, אנשים חדשים, שגרה מבורכת! ופתאום העיר לא נראתה כל כך סליזית (מרות שעדין יש אפשרות לזהות רחמנות כמעט בכל פינת רחוב) האנשים פתאום לא כל כך מוזרים כמו שנראו בהתחלה... הכל התחיל לזוז ויאללה - איזה כיף שזה סוף, סוף קרה!!! פתאום הצד היצירתי שחשבתי איבדתי לעד חזר הביתה למקומו הנכון. התחלתי לתפור שוב. יצרתי קשרים ומקדמת עניינים. התחלתי לקבל הצעות. הכרתי חברים יקרים, חידשתי קשרים מן העבר.
ופתאום הבנתי למה עברתי, למה עשיתי את השינוי הזה, וכמה משמח זה לדעת שזה לא היה סתם.
אז כן, עכשיו שאני חוגגת חודשיים זה כי יש סיבה... כי אני לא מרגישה שאני צונחת בתוך הבור השחור של הארנב הלבן יש מסיבה בראש והמוזיקה משגעת, והחברה מבורכת ומשעשעת, הקולקציה מתקדמת כמו שצריך, העתיד נראה אופטימי ואפשרי. אז תרימו איתי כוס לחיים לחגיגות החודשיים ולמה שיבוא בהמשך, לחוסר ודאות הנהדרת.
עכשיו רק שיגיע החורף ואני בכלל אהיה מאושרת :)
ואין דרך יותר מוצלחת לחגוג (לא שחגיגות בראש שלי זה שיא הסיפוק) עם מופע דראג היום בערב עם זהבה צוקר !
סטלה ואני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה